ד"ר ליאורה וולדמן – וטרינר, וטרינרים, בעלי חיים, מחלות עור, אלרגיות, חיות, כלבים, חתולים

	מחלות העור הן הנפוצות ביותר מבין המחלות של חיות המחמד. כך למשל, כ- 25% מהכלבים הפוקדים מרפאה סובלים ממחלת עור. אלרגיות הן הגורם העיקרי למחלות העור כשהמובילה היא אטופי, ולאחריה: אלרגיה לפרעושים, למזון, למגע, טפילי אוזניים וכד'.
	סימני זיהוי של מחלת עור או אלרגיה קליפות ופצעים הם הסימנים השכיחים ביותר. בנוסף – גרד, עור אדום, ריח רע מהעור ומהאוזניים, קשקשים, דלקות אוזניים שחוזרת ונשנות למרות טיפולים, ליקוק יומיומי של הציפורניים, אכילת הרגליים, גירוד הפנים ועוד. שימוש בתכשירים יעילים לקטילת טפילים מסייע למניעת אלרגיות לטפילים ומחלות עור הנגרמות על ידי טפילים (כגון: ארליכיה, לישמניה, בבזיה). גם תילוע המבוצע בזמן מוריד את שכיחות מחלות העור. ה"יתרון" של מחלות העור הוא, שניתן לאבחן אותה בשלב מוקדם ועל ידי כך לחסוך במשך הטיפול ובהוצאותיו. ככל שהמחלה מתקדמת בזמן היא גם מתפשטת בדרך כלל על פני הגוף וגם לעומק העור, מה שמצריך טיפול ארוך ולעיתים אף יקר.

	מחלות עור שכיחות Atopy - אטופי מחלה המאופיינת בגרד עונתי באביב ובקיץ ומתחיל הבין 6 חדשים ל-3 שנים. זו מחלה גנטית בה הגוף מיצר נוגדנים IGg ו- IGe לאלרגנים (חלבונים) סביבתיים. החיה האטופית סובלת מעור אדום, ריח רע מהגוף ומגרד שמתבטא בליקוק כפות הרגליים הקדמיות והאחוריות, גרד של הרגליים, הפנים והאוזניים, חוסר מנוחה ולעתים דיכדוך וחוסר אנרגיה. האיבחון מתבצע לפי הסימנים הקליניים ועל ידי בדיקת דם לאלרגנים או תבחין עור (Intradermal Allergy Test ). הטיפול יכול להיות תרופתי או בהזרקה תת עורית של אלרגנים שהחיה נימצאה אלרגית אליהם. Otitis - דלקת אוזניים Otitis יכולה להיות דלקת של האוזן החיצונית,האוזן הפנימית או של שתיהן ביחד. דלקות אוזניים שכיחות יותר בגזעים עם אוזניים שמוטות כמו קוקר ספנייל, באסט האונד וכלב דם, בכלבים שמתרחצים בים, בכלבים עם אוזניים שעירות, כאשר יש טפילי אוזניים , כאשר שיבולת שועל שניכנסת לאוזן, במחלת האטופי, באלרגיה למזון ובחוסר איזון הורמונלי. הסימן המובהק לדלקת אוזניים הוא גרד של האוזניים או של הראש מאחורי האוזניים, הטית ראש, אוזן שמוטה, קרחת ולעיתים פצעים מאחורי האוזן הדלוקה כתוצאה מהגרד וריח רע שנודף מהאוזן. אבחון דלקת אוזניים נעשה על ידי בדיקה אוטוסקופית, משטח ישיר, צביעת ההפרשות והסתכלות מיקרוסקופית (ציטולוגיה) על מנת לזהות את גורם הדלקת (טפילי, פטרייתי, חיידקי, גידולי או גוף זר). הטיפול ניתן בהתאם למימצאים: הוצאת גוף זר, הסרת גידול, טיפול מקומי ותרופתי נגד פטריות וחיידקים וכמובן ניקוי אוזניים שמצריך לעיתים הרדמה כללית.
	Flea allergy - אלרגיה לפרעושים מבין כל האלרגיות אלרגיה לפרעושים היא השכיחה ביותר. מאפיין אותה גרד של חצי גוף אחורי / גב תחתון מלווה בדילדול פרוה, קשקשים, קליפות ופצעים, עור אדום וריח רע מהפרוה. פרעושים או צואת פרעושים ניראים על החיה. לפעמים החיה כה אלרגית שעקיצה של פרעוש בודד "מציתה" את האלרגיה ולרופא קשה למצוא את אותו פרעוש בודד. במקרים כאלה האבחנה נעשית על ידי תגובה לטיפול בתכשירים קוטלי פרעושים או תבחין עור. אלרגיה למזון אלרגיה למזון היא בדרך כלל לחלבונים שבמזון. המחלה יכולה לחקות מחלות אחרות כמו אטופי, אלרגיה לפרעושים ומחלות פסיכוגניות ועלולה אף לגרום להתפרצות מחלות אוטואימוניות. המחלה יכולה להתבטא בגרד של כל הגוף או רק של האוזניים, רגליים, בטן וגב. לחלק מהחיות עם אלרגיה למזון יש פעילות מעיים מוגברת ואף שילשולים וחלק מהחיות משתעלות. האבחנה נעשית על ידי מתן מזון שהחיה לא אכלה קודם (היפואלרגני) למשך 8-10 שבועות. קיימים בשוק מזונות היפואלרגנים מסחריים רבים ולמרות זאת, אם בעלי חית המחמד מסכימים עדיף לבשל האוכל ההיפואלרגני בבית. Mastocytoma – גידול גידול תת-עורי שטחי או עמוק. המופיע אצל כלבים, חתולים וחיות אחרות. (אצל כלבים יכול להיות ממאיר, אצל חתולים בדר"כ שפיר). פעמים רבות מופיע על הרגליים והראש, לא כואב, גדל מהר, וחשוב להסירו בהקדם בשל סכנת שליחת גרורות (התפשטות). האבחון נעשה במרפאה באמצעות ציטולוגיה (לקיחת דגימה במחט והסתכלות במיקרוסקופ) או בהיסטולוגיה (שליחה למעבדה). הטיפול הוא תמיד כירורגי - הסרת הגידול בניתוח. שינוי בצבע העור או הפרווה צבע העור של חיה בריאה הוא לבן, אולם יש מצבים בהם הצבע הופך אדום, סגול, כחול או שחור. לעתים, לאחר גילוח, צבע הפרווה יכול לצמוח כהה או בהיר יותר מצבעו המקורי. אבחון: בדיקה קלינית ובדיקות מעבדה המגלות את מקור שינוי הצבע. Ehrlichia canis – קדחת קרציות הקרציה Ehrlichia canis גורמת למחלת קדחת הקרציות השכיחה מאד בישראל, ועולה בשכיחותה באירופה ובעולם עקב התחממות כדור הארץ וריבוי מספר הקרציות. בדרך כלל המחלה מתבטאת בחום, חולשה, אובדן תיאבון, הגדלת בלוטות לימפה ודיכאון, ובשלב מאוחר יותר מתפתחת נטייה לדימומים. במקרים נדירים יותר הטפיל גורם לדלקת של כלי הדם (וסקוליטיס) המתבטאת בכיבים, דימומים, התקרחות, הצטלקות, בצקת, וכן בפפולות ובפלאקים בעיקר ברגליים. האבחנה נעשית על ידי בדיקת דם המראה: ירידה בטסיות הדם (טרומבוציטים), ירידה בכדוריות הדם האדומות והלבנות ועלייה בנוגדנים לטפיל. אם אלה התוצאות - מבצעים בבדיקת PCR לזיהוי הטפיל בדם. הטיפול: מתן אנטיביוטיקה ובמידת הצורך גם תרופות המדכאות המערכת החיסונית, כגון סטרואידים. במקרים קשים יותר אפשר לתת עירוי דם, ציטוקינים המעוררים את מח העצם ליצר כדוריות דם אדומות ותכשירים מעוררי תיאבון. כמובן שחשוב ביותר לטפל בכלב בתכשירים דוחי קרציות כל ימות השנה, מאחר ואנו מדינה ים תיכונית עם מזג אוויר ממוזג ולח המתאים להתרבות הקרציות כל ימות השנה. העור והשערות צבע העור של חיה בריאה הוא לבן והוא משתנה לורוד, אדום, כחול, סגול או שחור עקב מחלות שונות. צבע השערות מתכהה בדרך כלל כאשר הגור הופך לבוגר. צבע השערות מושפע מגורמים סביבתיים כמו קרינת השמש, משמפו ושטיפות בתכשירים רפואיים, ממחלות הורמונאליות, גנטיות, אוטואימוניות ומתזונה לא נכונה. עור ופרוה יפים ובריאים זקוקים לחלבונים איכותיים, למינרלים אבץ נחושת וסלניום, לויטמינים E ו- A וחומצות שומן הכרחיות אומגה 3 ואומגה 6 שנימצאים בכמויות הנכונות במזונות איכותיים. גידולי עור גידולי עור שכיחים בבוקסרים בכל הגילאים. בגזעים אחרים כמו פודלים עולה השכיחות לגידולי עור שפירים שמקורם בבלוטות החלב בגיל מבוגר. גידול עור שומני - ליפומה- הוא השכיח ביותר בכלבים ואינו מסכן את חיי החיה בעוד שגידול אחר שהוא די שכיח כמו מסטוציטומה בכלבים מחיב איבחון ציטולוגי והיסטולוגי והסרה כירורגית עם שוליים רחבים ללא עיכוב. בשר פיי הגידול ממאיר ונוטה להתפשט ולשלוח גרורות בעוד שבבוקסר הגידול נוטה להיות פחות ממאיר. בחתולים מסטוציטומה "מתנהג" בצורה שפירה והוא שכיח בסיאמיים. הגידול נעלם בסיאמים שגילם פחות מ-4 שנים.

גרסה להדפסה

שליחה לחבר

מחלות עור בבע"ח